ליחה בגרון – לא בהכרח בגלל הצטננות

באופן אינטואיטיבי אנו נוטים לקשר בין הצטברות ליחה בגרון, שיעול והצורך לכחכח לבין הצטננות. ואכן, ברוב המקרים הסיבות להצטברות ליחה קשורות למערכת הנשימה ופעילותם של מחוללי מחלות חיצוניים שונים שמשפיעים על גופינו באזור זה, ביניהם חיידקים ווירוסים. בחלק אחר של המקרים, מדובר דווקא בבעיה של מערכת העיכול. הנה הרחבה בנושא זה.

עודף ליחה – ממה זה נגרם?

הליחה שלנו היא מאוד חיונית לגוף, היא נוצרת באופן טבעי ללא הפסקה ולה תפקידים רבים דוגמת שמירה על לחות בדרכי הנשימה, הגנה על הגוף מפני חיידקים ווירוסים ועוד. יחד עם זאת, כאשר קצב הייצור שלה מוגבר מסיבה מסויימת, הדבר עלול לגרום לתסמינים שונים, ביניהם שיעול וצורך לכחכך בגרון. הצטננות אומנם נחשבת לסיבה הנפוצה ביותר להופעת עודף ליחה ובמקרה הזה מקורה הוא מקנה הנשימה או הריאות, בעיקר מהאף (מה שמתבטא בנזלת), אך כפי שתבינו מייד, גם במקרה של בעיות עיכול שונות דוגמת ריפלוקס ליחה היא תסמין נפוץ.

עודף ליחה והקשר למערכת העיכול

הכירו את הפרעת ההחזר הקיבתי-וושטי (ריפלוקס), אשר מהווה סיבה נפוצה נוספת לעודף ליחה בגרון. מדוע הדבר קורה? ובכן, כאשר אנו בולעים מזון, הוא עובר דרך הוושט ונכנס לתוך הקיבה להמשך תהליך העיכול. זהו מסלול חד כיווני בדרך כלל, כך שמיצי קיבה חומציים אינם יכולים לעבור בקלות בחזרה לוושט וזאת הודות לשסתום מיוחד שמונע זאת. אלא ששסתום זה עשוי לסבול מליקויים שונים לאורך החיים מסיבות שונות (ניוון, פגיעה פיזית, שינויים הורמונליים וכו') כך שמיצי הקיבה מצליחים בכל זאת לחדור דרכו ולפגוע ברקמת הוושט העדינה והכה רגישה לתנאים חומציים קשים.

הפגיעה ברקמה מתבטאת בהפעלתה ביתר של מערכת החיסון באזור זה, מה שגורם בין היתר גם להצטברות נוזלים ותחושות של ליחה בגרון. אז אם אתם לא סובלים מתסמיני התקררות קלאסיים (נזלת, תחושות חולשה, חום וכו') אך הגרון שלכם עדיין מלא בליחה, חשוב מאוד כי תעברו אבחון מסודר אצל רופא הגסטרו על מנת שיבדוק האם אתם סובלים מריפלוקס. האבחנה הופכת לקלה יותר במידה ומלבד לתסמיני הליחה בגרון ישנם גם תסמיני ריפלוקס נוספים כגון צרבות בלתי פוסקות, שיעול שמופיע בעיקר אחרי אכילה, תחושת חנק בזמן שכיבה ועוד.

כיצד מטפלים בעודף ליחה בגרון?

חשוב מאוד לטפל בעודף ליחה שמופיע בצורה כרונית, מאחר ומלבד לפגיעה הקשה באיכות החיים והתחושה הלא נעימה בגרון, העניין גם עלול להסתבך. הדבר מקבל חשיבות יתרה כאשר מדובר בליחה על רקע ריפלוקס, אז עשויים להופיע סיבוכים יותר משמעותיים עם הזמן. הנזקים כוללים פגיעה חמורה יותר בשסתום הקיבתי-וושטי, בעיות בליעה, תחושות עצם זר בגרון ועלייה בסיכויים להתפתחות ממאירויות ברקמת הוושט.

אפשרויות הטיפול צריכות לכלול מספר היבטים:

• שינויים תזונתיים – שכוללים הימנעות ממאכלים מסויימים שעלולים לגרום לריפלוקס (למשל, מאכלים שומניים או חריפיים מידי), הימנעות מצריכת מזון לפני השינה וגם מארוחות גדולות מידי ועוד.
• טיפול תרופתי – בעיקר על ידי משפחות התרופות שמביאות לירידה ברמת החומציות של הקיבה. במידה ומדובר בבעיה שמקורה חיידקי (למשל, הליקובקטר פילורי), מבוצע שימוש בשילוב אנטיביוטיקה מתאימה.
• טיפול נפשי – לעיתים בעיית ריפלוקס ועלייה ברמת החומציות בקיבה נובעת עקב השפעות נפשיות.

העלמת הליחה באמצעות רפואה סינית

על מנת לשפר באופן משמעותי את אחוזי ההצלחה של הטיפול התרופתי, מומלץ מאוד לשלב אותו עם טיפולי רפואה סינית. רפואה זו מתייחסת לכל מטופל כאינדיבידואל ולכן יכולה לכלול בטיפול אלמנטים שונים שייגעו בפן הרפואי והנפשי גם יחד. הרפואה הסינית מבצעת שימוש בצמחי מרפא שונים שידועים ביכולתם להקל על תסמיני ריפלוקס, מיישמת עקרונות תזונתיים מוכחים שמונעים את הופעת הבעיה מלכתחילה ואף משלבת טיפולי דיקור סיני במקרים של התלקחויות שבהן שוב מופיעה ליחה בגרון.

הרפואה הסינית מתאימה לכל גיל ולכל מצב רפואי ואינספור מטופלים כבר מיישמים אותה בכל רחבי העולם. מומלץ גם לכם לנסות.