ההמלצות הנפוצות על מינוני הסידן להן את זקוקה ביום יכולות להיות גבוהות מדי, ובמקרים מסוימים, המינונים המומלצים עלולים להזיק יותר מאשר להועיל. נשים רבות משננות את הדרישה המינימלית למינוני הסידן היומיים שנקבעו להן על ידי הרופא, בכמות של אלף מיליגרם ליום, לנשים בגילאי חמישים ומטה, ו-1,200 מיליגרם ליום לנשים מעל גיל חמישים.
הן מקפידות על מינונים אלו בנאמנות, על מנת לשמור על בריאות העצם שלהן. אלא שנשים רבות יהיו מופתעות לגלות כי רשויות בריאות רבות אינן מסכימות עם המלצות אלו. פרופסורים לתזונה בבית הספר לבריאות של אוניברסיטת הרווארד חושבים שמחצית מהמינונים המומלצים יכולה להתאים יותר.
הם ממליצים להקפיד על המלצות ארגון הבריאות העולמי, המנחות נשים מעל גיל חמישים לצרוך כמות של חמש מאות מיליגרם סידן בלבד ליום, ולא לעבור את סף שבע מאות המיליגרם.
למה מומלץ לקחת 1,200 מיליגרם סידן ליום?
כמויות נאותות של סידן הכרחיות לבריאות טובה, ולא רק בגלל שסידן נחשב למרכיב מרכזי בבריאות העצם, אלא הוא חיוני גם לתפקוד ראוי של האיברים והשלד. הגוף מקבל את הסידן שהוא צריך לתפקודים בסיסיים באמצעות שחרור סידן שמאוחסן בעצמות לדם דרך הבראת העצם, ומניעת שברים תכופים אצל נשים מעל גיל חמישים.
היות ורמות צפיפות העצם צונחות אצל נשים מעל גיל חמישים, מדענים טוענים שהקפדה על רמת סידן נאותה בדם יכולה לשמור על בריאות העצם. בסוף שנות השבעים, כמה מחקרים קצרים הראו כי צריכת סידן במינונים של 1,200 מיליגרם ליום יכולה לשמור על איזון רמות הסידן בגוף אישה לאחר גיל המעבר.
אבל ההחלטה התבססה על מחקרים שאינם מקיפים
בהתבסס על מחקרים אלה, בשנת 1997, צוות של המכון לרפואה העלה את ההמלצה על צריכת סידן משמונה מאות מיליגרם ל-1,200 מיליגרם ביום לנשים מעל גיל חמישים. זו הייתה החלטה שלא התבססה על מחקרים מקיפים, אלא על מחקרים שנמשכו רק כמה שבועות, אך מינונים מומלצים אלו נקבעו לאורך השנים.
ולא רק זה. לא היו שום ראיות כי צריכת כמות גבוהה של סידן אכן מונעת שברים. יחד עם זאת, ההמלצה לא השתנתה.
האמת על מינוני הסידן המומלצים
בשני העשורים האחרונים התרחשו מספר ניסויים קליניים שכללו אלפי נשים לאחר גיל המעבר, בניסיון לקבוע כיצד צריכת הסידן משפיעה על הסיכון לשברים בירכיים.
בכל מחקר, נשים חולקו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה סידן ותוספי ויטמין D על מנת לסייע בקליטת הסידן, והקבוצה השנייה קיבלה גלולות פלצבו. לאחר מספר שנים, החוקרים בחנו את מספר השברים בירכיים בכל קבוצה. הנה מה שהם מצאו:
תוספי סידן וויטמין D אינם מונעים שברים
ממצאי המחקר הגיעו משני מחקרים בריטיים שפורסמו בשנת 2005, והתבססו על דו"ח של "יוזמת בריאות האישה" משנת 2006, שהראה ש-18,000 נשים לאחר גיל המעבר, שלקחו תוספים של אלף מיליגרם סידן ו-400 מיליגרם ויטמין D, לא הפחיתו את הסיכון שלהן לשברים בירכיים.
נתון זה הושווה למספר שווה של נשים שלקחו כדורי פלצבו, למרות שצפיפות העצמות שלהן עלתה מעט. אפילו שינוי קטן זה יכול היה להיות תוצאה של ויטמין D ולא של סידן.
צריכת סידן גבוהה, שמגיעה מתזונה או מתוספים, אינה מפחיתה את הסיכון לשברים בירכיים
זוהי המסקנה של הדו"ח משנת 2007 שהתקבלה על ידי מדענים שוויצרים ואמריקאים שערכו ניתוח של יותר מתריסר מחקרים על סידן.
אז כמה סידן את באמת צריכה?
דבר אחד שהמחקרים לימדו אותנו הוא שסידן וויטמין D חיוניים לבניית העצם. השאלה היא כמה מהם. המלצת החוקרים מאוניברסיטת הרווארד היא לצרוך מינונים נמוכים יותר של סידן ולקחת יותר ויטמין D, כי את רוב הסידן אפשר לקבל מתזונה שכוללת שני מוצרי חלב ביום.
אם יש לכן רגישות לחלב, אתן עדיין יכולות לצרוך שלוש מאות מיליגרם ליום בתזונה, ולקחת תוספי סידן במינון נמוך על מנת לקבל את המינונים החסרים. עם הקפדה על צריכת תוספי סידן במינונים של חמש מאות מיליגרם או פחות ביום, אפשר למנוע את הסיכון האפשרי למחלות לב ואבנים בכליות.
